ברוכים הבאים לביתי הקט.
במוסף ידיעות אחרונות האחרון היתה כתבה על
איתמר אלון הרוצח מבאר שבע.
ראיתם?
כיוון שכתב ידו התפרסם בתקשורת, שאלו אותי רבים
"האם הכתובת היתה על הקיר?"
אז זהו, שלא בדיוק.
אי אפשר היה לנבא את מעשיו, אבל במבט (בדיעבד..) על כתב ידו
אפשר לזהות פוטנציאל להתפרצות בלתי נשלטת.
איך??
שימו לב לכתב הצר והארוך- (שמעיד כאן על מופנמות)
למרווחים הגדולים בין המילים- (המעידים על קושי חברתי ותקשורתי)
לקו העבה והירידות החזקות כלפי מטה- (יצריות חזקה ועצורה)
לאות "ל" הגבוהה ומשתפלת חזרה למטה- (אידיאלים ושאיפות שאינו מצליח לממש).
והכי משמעותי- הכתב ה"קפוא", שעומד במקום ללא תנועה.
המסקנה מכל אלה היא שמדובר באדם נוקשה מאוד,
בעל יצרים חזקים מצד אחד, אך מאוד עצור מצד שני.
בעל שאיפות ואידיאלים שאינם ממומשים, מוגבל וכלוא בתוך רצונותיו אותם הוא כובש מתוך חרדה גדולה.
העובדה שהוא כ"כ עצור, מאופק ובלתי חופשי בביטוי צרכיו האמיתיים,
(וזאת כדי להיזהר ולא לפרוץ את גבולותיו..),
מבשרת אפשרות של התפרקות ושבירה.
ככל שהכותב נוקשה וכפייתי יותר, כך גדל הסיכוי שהוא לא יוכל לסחוב את משא האיפוק והשליטה העצמית.
ההתפרצות במקרה כזה, אינה מאחרת לבוא..
אם תרצו עוד מידע על הכתב הזה, הגיבו כאן ואשמח לספר לכם.
כתיבת תגובה